top of page

רצועית הגליל מהר שכניה


זה הסיפור על רצועית הגליל מהר שכניה :

רצועית הגליל הוא סחלב נדיר מאוד. יש לו שפית ארוכה כלשון זיקית. באנגלית הוא קרוי סחלב הלטאה. הוא פורח בוורוד באמצע חודש מאי, לפעמים לימים ספורים. הוא צמח יפה במיוחד.

השפית הכל כך מיוחדת שלו דקיקה כרצועה ושסועה בקצה כלשון נחש. בראשית הפריחה גלולה השפית כסליל, ולאט לאט היא מתמתחת ונפתחת ואז עשוי אורכה להגיע עד 12 ס"מ.

כמו כל סחלב, גם מערכת השורשים של הרצועית גדלה בסימביוזה עם פטריית מיקוריזה המספקת לצמח חומרי מזון. בלי הפטריה המיקרוסקופית הזאת אין לסחלבים חיים. כאן בהר שכניה זו פטריה מזן מיוחד הרגישה מאוד לשינויים.

עד שנת 1987 היה ידוע שרצועית הגליל גדלה רק בהרים שמעל 950 מטר. בישראל נמצאו פרטים בודדים בגולן הגבוה וכן בהר מירון שנחשב לנקודת התפוצה הדרומית ביותר שלו בעולם.

לפני 31 שנים, כחודשיים אחרי שעלינו לקורנית, נכנס אלי הביתה בסערה בחור צעיר ונחמד. היה זה אמצע חודש מאי. אני אמיר רוזנר הוא אמר, ומצאתי 100 מטר מכאן את רצועית הגליל ! דרומית להר מירון ! בגובה נמוך בהרבה מ 950 מטר ! אבל יש כאן עדר פרות וזה סכנה לרצועיות ! הוא היה סמוק מהתרגשות.




הייתי אז מדריך ומנהל בית ספר שדה בחברה להגנת הטבע ולאמיר היה כנראה ברור שאדע מיד על מה הוא מדבר ולמה הוא מתרגש כל כך. אולי קיווה שסופסוף הגיע לקורנית מישהו שיתלהב כמוהו מהעניין ויבין את הסכנה. האמת היא שלא היה לי מושג...

לא יכולתי להתלוות אליו באותו רגע כדי לראות את המציאה, כי טיפלתי בשקד התינוקת (שבינתיים הפכה אותי לסבא) ולמחרת לאמיר לא היה זמן וככה פיספסתי את העניין.

נאלצתי לחכות עוד שנה כדי לזכות לראות את הפלא. התברר שזאת היתה סנסציה עולמית. ההתרגשות בקרב חובבי הצמחים מהגילוי של אמיר היתה רבה. אמיר גילה את הפרח במסגרת עבודת ביוטופ שעשה בכתה י"ב 5 שנים קודם לכן. פרופסורים מהולנד, גרמניה, איטליה, ישראל וממקומות נוספים בעולם הגיעו לראות את הפלא. ולא סתם פלא : אמיר מצא כאן 5 פרטים, כולם גדולים במיוחד, עם 60 פרחים על כל עמוד תפרחת (במקום 4-8 כמו שהיה מוכר).

חלפו כמה שנים והפרחים נעלמו. הפסיקו לפרוח. חובבי הפרחים, ואני בתוכם, נעצבו. אחר כך בנו את בית הספר וכבר היה ברור שלא נזכה לראות אותם שוב.

אחרי שנים התברר לי מה בעצם קרה ולמה אמיר פנה אלי מלכתחילה : שטח ההר הפך אז למרעה פרות. שקתות מים הוצבו קרוב לרצועיות היקרות. צואת הפרות פגעה בפטריית המיקוריזה הרגישה וחיסלה אותם. ובלי פטריה אין סחלבים ואין רצועיות. אמיר קיווה שבאמצעות פניה אלי כנציג החברה להגנת הטבע ואל רשויות נוספות אליהם פנה, הוא יצליח למנוע את רעיית הפרות ולהציל את הרצועיות. אבל אני לא הבנתי באותו זמן את העניין, הרשויות העדיפו את הפרות, וכך הרצועיות הנדירות נעלמו מכאן.

אך הנה פלא : לפני כעשר שנים שב והופיע בהר שלנו פרט אחד בודד של רצועית. הוא הופיע כמה מאות מטרים מערבה, בקצה שכניה, באמצע מגרש שיועד לבניה. באותו הזמן עמד בראש המועצה רון שני, חובב צמחים ידוע. הוא נענה לבקשה שנשלחה אליו מחובבי הטבע ושומריה ואישר לוותר על בנית בית לטובת שמירת הסחלב הנדיר.

ומאז, מדי שנה, באמצע חודש מאי, עולים לרגל כל יודעי הסוד לחזות בפרט המיוחד הזה ומאחלים לו, בלב ובמחשבות, לפרוח ולשמח אותנו גם בשנה הבאה.

אמיר, בנם של יהודית ושמעון, עזב בינתיים את קורנית ועבר עם משפחתו לגור במכמנים. הכבוד והגאווה להם זכינו בזכותו נשארו כאן בהר.

12 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

תגובות


bottom of page