על חלוצים ומועדון קטן - מנוף

עודכן ב: ספט 5

ידוע שכל הגרעינים למשגב היו של אנשים מצוינים בעלי כוונות טובות ובכולם בערה אש ההתיישבות, אבל הסיפור של הגרעין שהתגבש בדרום אפריקה הוא מיוחד בעיני .

השנה היא שנת 76-7' , קבוצה של יהודים צעירים מיוהנסבורג, ביניהם גם ישראלים לשעבר, יחד עם צעירים מקייפטאון והסביבה מתחילים להיפגש ולדבר על עליה לארץ. ביניהם היו לס עמדור, מרווין ודזירה, זיויה וטוני, מיכאל ושילה ואחרים. יסלחו לי כל מי שלא הזכרתי כאן מקוצר היריעה.

מיכאל ושילה גרו בסטלנבוש, 50 ק"מ מקייפטאון, עיירה אוניברסיטאית שטובלת בעצי אלון מרשימים וכרמי יין עשירים. הפגישות נערכו בימי רביעי והעסק מתחיל להיראות רציני. אט אט נושרות משפחות מהקבוצה וממאתים משפחות בתחילת הדרך הקבוצה מצטמצמת לשישים. קבוצה איכותית שמחליטה לוותר על "סיר הבשר", על החיים הטובים הנוחים והמסודרים שיש להם שם ולגבש גרעין עליה. ציונות אמיתית. הקבוצה מיוהנסבורג דיברה על הקמת ישוב איפשהו בין תל אביב לירושלים והציעו את הרעיון לפדרציה היהודית המקומית. אלה נדלקו על הרעיון והפכו אותו לתכנית הדגל שלהם. הכוונה היתה להקים ישוב לא חקלאי, דבר שלא היה מקובל בזמנו בארץ. דיברו על ישוב שבו הם יקיימו את עצמם באמצעות עסקים פרטיים ותעשיה. הסוכנות היהודית נרתמה לעניין והכינה עבורם את "הספר הכחול" – קלסר עבה בעל כריכה כחולה שהכיל את תוכניות ההתישבות לגוש שגב, את הרעיון של הכפר התעשייתי, שרטוטים ומפות ומה לא.


הכרמים בסטלבוש (מתוך ויקיפדיה)

ככה כיווננו את הקבוצה לעליה לגליל והרעיון של ישוב במרכז נזנח. בתחילת 78' הם כבר ידעו שהסוכנות מייעדת להם את שגב ג' , שקיבלה את השם "מנוף", להתיישבות ושמתכננים להם את שלב הקליטה וההכשרה בכרמיאל הצעירה, אז בת 14 בלבד. ראש המועצה של כרמיאל באותו זמן הוא ברוך ונגר ובמרץ 78' הוא מגיע לקייפטאון לגייס עלייה לעיר החדשה. לס פוגש אותו שם וסוחב אותו לסיור בסטלנבוש, שם, בשבת בבוקר, יחד עם מיכאל ושילה, הם מטיילים בין הכרמים שבדיוק בוצרים את הענבים. הם אוכלים קצת, שותים קצת מהיין המקומי וברוך מתרשם מהסביבה ונהנה מהחברה הנעימה. אחרי שנה וקצת, כשהקבוצה, שכעת מנתה 39 משפחות, כבר ישבה בקליטה בכרמיאל וכששלב התכנון של מנוף מתחיל להעלות הילוך, מתברר שהתקציב לבניית המועדון "התאדה". באופן כללי החברים מתחילים להבין את המציאות בארץ שהבטחות לחוד ומציאות לחוד, אבל ביטול התקציב למועדון גורם לאכזבה של ממש בין חברי הגרעין. ברוך ונגר שומע על כך ומחליט להירתם לעזרתם. לברוך היתה אהדה גדולה להתיישבות בגוש שגב ולחבר'ה הדרום אפריקאים. הוא זכר את הכנסת האורחים היפה שקיבל שם בין הכרמים והאלונים, וכך יום אחד ארז את עצמו ועלה למשרד השיכון בירושלים. כמו ישראלי טוב הוא "הפך שולחנות" ולחץ על מי שצריך והפעיל קשרים ולא הירפה עד שהוחזר התקציב לבניית המועדון. וככה בזכות ברוך ובזכות הטיול בסטנלבוש היפה והרחוקה הוקם המועדון במנוף.


את הסיפור הזה שמעתי ממיכאל ושילה זטלר.


המועדון במנוף

1 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול