העקשנות משתלמת - יובלים

עודכן: 5 בספט׳ 2021

בחול המועד סוכות שנת 82' עלו על הקרקע, כאן בלב הגליל, שמונים משפחות בבת אחת. בכך נשבר השיא שהוחזק במשך 73 שנים על ידי מתיישבי אחוזת-בית שליד יפו, שעלו אי אז עם שישים ושש משפחות בו זמנית. בכל תולדות הישוב החדש לא היתה לפני כן עליה כל כך גדולה. היה זה רק אחד מהשיאים ששברו חברי גרעין יובלים. גולת הכותרת היתה ללא ספק ההצלחה שלהם לעלות לקרקע כהתיישבות עצמאית, לא חקלאית, לא שיתופית ובעיקר ללא זיקה מפלגתית.

הסיפור הפעם הוא על מקרה קטן אחד שהתרחש בשמונה השנים שקדמו לעליה של יובלים, שנים שבהם נאלצו יעקב ליכטר וחבריו להיאבק בלי סוף במוסדות הממשלה ובביורוקרטים האטומים כדי שיאפשרו להם לעלות לקרקע כגרעין עצמאי, עד שזה הצליח להם לאחר המהפך השלטוני בשנת 77'. במהלך כל אותם שנים הם חוו את הפוליטיקה הישראלית ב"מיטבה", במובן השלילי ביותר.


הסיפור דלהלן, אחד מני רבים, יכול להמחיש את החוויה : שנות השמונים היו, בין השאר, גם שנות המאבק הפנימי המתמשך במפלגת העבודה בין שמעון פרס שר הבטחון שלצידו עמד מחנה "אנשי שמעון" לבין יצחק רבין ראש הממשלה שלצידו עמד מחנה "אנשי יצחק". בחלק מסניפי המפלגה שלטו אנשי שמעון ובאחרים אנשי יצחק. וכך, יום אחד, בשנת 74' , יעקב הוזמן לפגישה חשאית במסעדת "באבא" שליד הירקון. ההזמנה הגיעה מן הממונה על התיעוש באזורי הספר במשרד הביטחון (כבר אז ידעו להמציא תיקים ותפקידים ...) שהחליט על דעת עצמו לנכס את ההתיישבות בגליל למשרדו המיותר, שלא היה אלא כיסוי לעסקנות מפלגתית שמומנה ע"י משרד הביטחון. ההזמנה נעטפה בחשאיות, ויעקב השתדל לשתף פעולה עם הבקשה החריגה. וכך יום אחד יצא מביתו בחיפה והגיע באופן חשאי למסעדה ההיא בתל אביב. שם, בשולחן צדדי, חיכו לו שלושה חובשי מגבעות שחצי מפרצופם מוסתר על ידי המגבעות. הם הציגו את עצמם, בלחש, רק בשמות פרטיים וביקשו ממנו שלא ירשום כלום ולא יתעד את הפגישה. חשאיות במיטבה. מסתבר, כפי שהם עצמם הגדירו את עצמם, שהם שייכים ל"אנשי שמעון" והנושא שלשמו הם מתכנסים הוא קידום ההתיישבות של גרעין עצמון (ככה הגרעין נקרא אז, שמנה כמאתים חברים, לפני ששינו את השם ליובלים) שתקוע כבר הרבה זמן כיוון שחוסמים את דרכו.


תצ"א משנת 80' שהפיק גרעין יובלים ונמסר גם כשי לבגין (באדיבות יעקב ליכטר)


הם אמרו שהם יודעים איך להוציא את העגלה מהבוץ. האווירה חשאית ומוזרה, ההם עם המגבעות על הראש משך כל הפגישה, חזרו על בקשתם לא לתעד כלום ואז פרסו את ההצעה שלשמה זימנו את יעקב מהצפון הרחוק. הם ביקשו ממנו, כמוביל של הגרעין, להעביר לחברים הצעה שאומרת כך : אתם כולכם תתפקדו לסניף מפלגת העבודה בחיפה. הסניף נשלט ע"י "אנשי יצחק". בגלל מספרכם הגדול אתם תעזרו לנו להיות הרוב בסניף. אחרי שזה יקרה אז יהיה אפשר למנות איש מטעמנו לראש הסניף וככה השליטה בסניף תעבור בזכותכם ל"אנשי שמעון". וברגע שזה יקרה שמעון יוכל לעזור לכם לעלות סוף סוף להתיישבות...

בעולמם של התככנים האלה זה היה נראה מהלך הגיוני ופשוט והם כמובן ציפו להסכמה מיידית וגורפת. כשיעקב דחה את ההצעה הם לא היו מסוגלים להבין איך הגרעין חושב שהוא יכול לעלות לקרקע מבלי להשתייך ל"צד הנכון" ובלי עזרה מפלגתית. זה היה בלתי נתפס באותם ימים, בעיקר בעיני הפוליטיקאים ואנשי הממסד.


המסעדה ההיא כבר נסגרה לפני שנים רבות, גם הפוליטיקאים התחלפו, יעקב וחבריו המשיכו במאבק העיקש שלהם ובסופו של דבר הצליחו לנצח את המערכת הממסדית והקימו ישוב לתפארת.


טקס העליה לקרקע, סוכות 1982 (באדיבות יעקב ליכטר)


את הסיפור הזה סיפר לי יעקב ליכטר מיובלים והוא גם פורסם בספר "יובלים".

5 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול